למה חרדים לא מתגייסים?
שירות בצבא הוא חלק בלתי נפרד מהחיים במדינת ישראל, אך למותר לציין כי לא כל אזרחי המדינה עונים על הקריטריונים להתגייסות. אחת הקבוצות הבולטות ששואלות מדוע היא לא מתגייסת היא קהילת החרדים. במאמר זה, נעסוק בשאלות הרבות שמקיפות את הנושא וננסה להבין את הסיבות לכך. האם מדובר באידיאולוגיה? חינוך? או אולי בסיבות היסטוריות?
המשמעות הדתית של השירות הצבאי
עבור רבים מהחרדים, שירות צבאי נתפס כאיום על אורח החיים הדתי. דתיים רבים מאמינים כי הצבא עלול לפגוע באמונה ובפרט בלימוד תורה, שהיא מרכז חייהם:
- לימוד תורה: עבור חרדים, לימוד התורה הוא ערך עליון המכריע בכל שיקול. הצבא דורש חובת שירות שלא מותירה מקום ללימודים.
- שירות בצבא מול שירות לקהילה: רבים בחברה החרדית טוענים שהשקעת זמן בלימוד תורה והשקעה בקהילה חשובות יותר משירות צבאי.
כיצד התפתחה תפיסת עולמם?
במהלך השנים, תפיסת עולמם של החרדים התגבשה הרבה מעבר ליחס לזמן השירות הצבאי. שרידי השפעות מלחמת העולם השנייה ופגיעות קודמות, מניעים דתיים, והמאבק בציונות יצרו גישה שמרנית זהירה.
ההשפעה של האידיאולוגיה החרדית
ניתן לשאול מדוע חרדים מחשיבים את השירות הצבאי פחות מהחובה להמשיך ולהעמיק בלימודיהם. לתופעה זו ישנן סיבות רבות, אך יש להדגיש את התפיסה החזקה של האידיאולוגיה החרדית:
- ניסיון ההיסטוריה: ההיסטוריה החרדית מלאה באירועים שבהם גיבוי למוסדות הקיימים התבטא בהרחבת הלימוד לצורך שמירה על הזהות הדתית.
- איום ממדינת החילוניות: בעיני רבים, השירות הצבאי מנוגד לערכים הדתיים שמדריכים את חייהם.
האם ישנה גישה חדשה בקרב הדור הצעיר?
מעניין לראות אם ייתכן שהדור הצעיר בחרדות שואף לבחון את ההשפעה של הצבא על החיים שלהם. האם הם מוכנים לנסות לדבר על שירות לאומי במקביל ללימודים?
הסיבות הכלכליות
כמו כן, לא ניתן להתעלם מההיבט הכלכלי של ההתנהלות החרדית. מתן פטור משירות צבאי מאפשר להם להגביר את ההשקעה בלימודים. זהו מצב מורכב שאין בו פתרונות פשוטים:
- תמיכה כלכלית: רבים מתוך קהילת החרדים מקבלים תמיכות כלכליות מהמדינה על ידי תכניות חינוך שיש להן עדיפות על פני שירות צבאי.
- תא המשפחה: בני משפחה רבים נאלצים לתמוך זה בזה מבחינה כלכלית כשהם בוחרים לא לשרת.
איך מתמודדים עם הלחצים הכלכליים?
נושא הלחצים הכלכליים הוא נושא לדיון מרתק בפני עצמו. האם ישנם צעדים שהם יכולים לנקוט בכדי לשפר את מעמדם הכלכלי מבלי לשנות את אורח חייהם הדתי?
המרדף אחרי מסגרות חלופיות
לאחר מכן, נוצר המרדף אחר חלופות לשירות הצבאי המסורתי. גיוס לצבא מתחלף במודלים אחרים, מה שיכול להיראות כמו אכזבה עבור כמה אך עשוי להיות פתרון נדרש עבור אחרים:
- שירות אזרחי: תכניות שירות אזרחי לא תמיד מעוררות התנגדות דתית, ובכך מספקות דרך לשרת את המדינה בדרכים לא קונבנציונליות.
- שרותי תעסוקה: בעוד הנתיב הצבאי מספק לצבא כוח אדם, אפשרויות תעסוקה אחרות מתהוות כדרכים חלופיות.
כיצד ניתן לשפר את המצב?
אם כך, מהן הדרכים שבהן אפשר לחבר בין שתי הקבוצות? האם ניתן להציע פתרונות שייטיבו עם שני הצדדים?
סיכום
מדובר בנושא מורכב עם היבטים רבים, אשר כל אחד מהם מוסיף לשאלה מדוע חרדים לא מתגייסים. השפעות דתיות, היסטוריות וכלכליות, לצד התנגדות לבחירה בין ערכים, מציבים את הקהילה דל מקומט לצבא:
כשהמציאות החרדית פוגשת את הצבא, מה נשאר לנו לומר?
אין ספק כי נדרשות שיחות פתוחות יותר בין המגזר החרדי למערכת הצבאית על מנת למצוא אדמה משותפת. בתנאים מסוימים, יש אפשרות לחברות ולשיתופי פעולה שיכולים להטיב עם חברה שלמה.